תמונה אקראית מהמאגר

הרשמה

יש להזין אימייל

כמעט כולם כבר כאן

געגועי לאמריקה שלא הכרתי

1914. צבעים (רובם מהגרים) עובדים על גשר ברוקלין. שימו לב לבגדי העבודה שלהם (חלקם לובשים חליפת 3 חלקים גם לעבודתם על הגשר). בנוסף, כפי שהיה נהוג באותה תקופה, הם כמובן לא קשורים ואין שום אמצעי זהירות שהם נוקטים במהלך עבודתם.

ובאותו נושא, מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי פעם על הפוסטר הניו יורקי המפורסם, “ארוחה במרומי גורד שחקים”

אוניברסיטת מיסיסיפי 1962, שיא תקופת ההפרדה הגזעית שבה שחורים לא הורשו לנסוע בקווים המיועדים ללבנים, או ללמוד באוניברסיטאות. אנשי חוק ומנהלים מהאוניברסיטה בתמונה שכולה מלאה באלימות ורוע, בשנה שבה מנעו בכח מסטודנטים שחורים לעבור בשערי האוניברסיטה.

שנות השלושים, המשבר הכלכלי הגדול בארה”ב. שלט בפאתי עיר בארה”ב המשלח אנשים מובטלים לצאת מגבולות העיר, משום שאין בכוחה לטפל ולדאוג גם להם.

גם היום ממשיכה המחאה נגד המדיניות הכלכלית של כל ממשלות העבר. כולנו נפגענו ממנה כבר, ואם לא נדאג לשנות את זה עכשיו, בסוף כולנו נפגע עוד יותר.

 

1964. רפסודה ועליה דגמי ענק של דינוזאורים עושה את דרכה לניו יורק, בדרך להצגתם ביריד העולמי של אותה שנה. תמונה מצויינת שלהם על רקע גורדי השחקים.

1921. תקופה שבה הרדיו רק החל להיות מסחרי, אבל עדיין היה נדיר בבתים פרטיים. אלפי אנשים עומדים בטיימס סקוור, מחוץ למערכת הניו יורק טיימס, על מנת להתעדכן בתוצאות הקרב על אליפות העולם באגרוף בין ג’ק דמפסי לג’ורג’ קרפנטרייה.

הקרב אגב, נגמר בנוקאאוט של דמפסי בסיבב הרביעי

 

זוהי תמונת פורטרט של ג’רלדין דויל. כולכם ללא ספק מכירים את הציור הכי מפורסם שנעשה על פי דמותה, אבל רובנו לא ראינו את המודל עצמה. ב-1942, ג’רלדין בת ה-17 התנדבה לעבודה במפעל פלדה באן ארבור מישיגן, כדי להמשיך ליצור אספקה במלוא התפוקה עבור צבא ארה”ב שהיה כבר בתוך מלחמת העולם השנייה. כמעט כל הגברים היו בחזית, והייתה זו הפעם הראשונה שנשים יצאו מהבית לעבודה על מנת למלא את מקומם.

תמונת בונוס: זוהי ג’רלדין דויל בעבודה במפעל. היא נפטרה בשנה שעברה בגיל 86, וסימלה את התרומה העצומה של נשים בכל ארה”ב למאמץ המלחמתי.

 

 

1971. סטיב מקווין, כוכב עצום, נהג מירוצים וגיבור אמריקאי, עם בנו צ’אד. אני מאד אוהב את חוסר החדות של התמונה הזו.

1975. שני גברים עומדים על צינורות כיבוי כדי לראות יותר טוב צעדה שעוברת ברחובות ניו יורק. תמונה נהדרת שמנציחה רגע בצורה נפלאה.

דורותיאה לאנג היא בעיני גדולת המתעדות של שנות השפל הגדול בארה”ב.  היא היטיבה למצוא ולהקפיא רגעים מייצגים כפי שאפשר לראות באלפי התמונות שלה מאותה תקופה.

הנה התמונה הזו למשל מ-1937 בקליפורניה: שני הנוודים הללו, שכל רכושם נמצא אולי במזוודה שלהם צועדים על דרך העפר במטרה לחפש את מזלם במקום אחר, ולעומתם – הפרסומת לנוחות שבנסיעה ברכבת (שאולי אין ביכולתם לשלם עליה). תמונה מצויינת בעיני.

ובהזדמנות הזו, מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי על התמונה האייקונית של לאנג, תמונה שנבחרה לייצג את שנות השפל הגדול בספריית הקונגרס, כאן.

 

ויאטנם 1967. חייל מארינס חוגג את חג המולד בעודו מחופר בתוך בונקר, עם עץ אישי שאחותו שלחה לו בדואר.